1.איזו באסה לקינגס. ד'ארון 'בייבי-פייס' פוקס, נקע עקבו באימון

SHIT HAPPENS.

היום (אתמול) באימון הבוקר בסקרמנטו ד'ארון פוקס נקע את עקבו. לא ידוע כמה משחקים הוא ייאלץ להחמיץ, כנראה 3-4 שבועות.

אגב, גם תאריך חזרה למרווין באגלי (פציעה בכף היד) עדיין אין.

2. נשיא הניקס אמר 'לא' אבל הוא כנראה התכוון ל-'כן' (כשנשאל על פיטורי המאמן)

Knicks president: 'We're not happy with where we are'

אף אחד עם לב ומוח לא HAPPY!

במקום שנשיא הניקס סטיב מילס יפטר את עצמו ואת המנכ"ל שלו סקוט פרי, עתוני העיר מדסקסים היום את כוונתו האמיתית למצוא שעיר לעזאזל, והוא כבר מצא כנראה אחד – את המאמן דויוד פיזדייל.

מילס ממלא את אוזנו של הבעלים ג'יימס דולאן עם סיפורי מעשיות שהוא הכין למאמן צוות שחקנים מעולה (ש'אפילו ניצח את הדאלאס מבריקס!'), אבל המאמן לא מצליח לשמור על CONSISTENCY ואולי הגיע הזמן למצוא אחד שכן יצליח'.

פיזדייל הוא מאמן מצויין, והוא בשנה השנייה של חוזה ל-4 שנים על 22 מיליון. אם יפוטר, יהיו חייבים לו כמה מיליונים משמעותיים.

אם הבעלים וההנהלה היו מצליחים להשאיר את קריסטפס פרוז'ינגיס בקבוצה, הכל היה אחרת.

3. מישהו מעוניין להבין יותר את מייקל ג'ורדן?

אחת הסיבות שעשו את מייקל ג'ורדן ל-GOAT של כל הזמנים – בנוסף לגופו המושלם, האתלטיות העליונה, והיכולת המושלמת כמעט בכל חלקי המשחק מלבד קליעת שלוש ברמה הגבוהה ביותר – היתה תאוות הנצחון שלו. או – יותר נכון – אי נכונותו להפסיד.

מכל הסיפורים ששמעתי הגעתי למסקנה שהיה זה רצון – בואו נאמר הכרח – לנצח, ואי מוכנות להפסיד ברמה קלינית.

הנה סיפור שסיפר ג'רמי רואנק, אחד משחקני ההוקי האמריקאים הטובים ביותר ששיחק 18 עונות ב-NHL, רובן בשיקגו בלק-האוקס.

הוא ומייק היו חברים בשיקגו, ושניהם שחקני גולף טובים. יום אחד מייקל מצלצל לג'רי ומזמינו לשחק גולף. זה קרה בעונה הראשונה של ה-THREE-PEAT הראשון של מייק. ג'רי – שהיה לו יום חופש מהוקי – שואל אותו, "אין לך משחק הערב?". מייקל עונה, "קליבלנד. NO PROBLEM".

הם שמו שתי אלפיות על 18 חורים. ג'רי מנצח מייקל חייב לו צמד

מייקל לא מסוגל להירגע. הוא מבקש מג'רי סיבוב נוסף – "עוד אלפיים על המשחק".

ג'רי שואל, "לא מאוחר מדי?"

מייקל עונה, "לא. נשחק קצת יותר מהר".

ג'רי מספר: אנחנו שותים כל היום. לפחות 6 פחיות בירה כל אחד. מייקל חייב לי רביעייה. הנה, הקשיבו, מילה במילה:

Michael Jordan = 🐐 pic.twitter.com/9fpUupzcTN

— Mike Randle (@RandleRant) November 8, 2019

(למי שהחמיץ קצת מהסרטון, אז הנה מילה במילה):

This was like end of the season for us, end of the season for them. I get a call from Michael, ‘meet me at Sunset Ridge early, we’re going to go play 18 holes.’ We didn’t have a game, we actually had a day off. So I meet him at Sunset Ridge… we played a round, beat him for a couple thousand, and I’m getting ready to leave. Now, the Bulls are playing that night. They play Cleveland, that night. So I’m thinking he’s leaving, it’s 10:00, he’s like ‘no, let’s go play again.’

So we fill up a bag full of ice and Coors Light and we walk again. We roll around another 18 and I take him for another couple. We’ve been drinking all afternoon. Now he’s going from Sunset Ridge to the stadium to play a game.

And I’m like messing around, I’m like ‘I’m going to call my bookie, all the money you just lost to me I’m putting on Cleveland tonight.’

He goes ‘I’ll tell you what. I’ll bet you that we win by 20 points and I have more than 40.’ I’m like ‘done.’

Son of a gun goes out, scores 52 and they win by 26 or something… after [36] holes of golf and having maybe 10 Bud Lights. The man, to me, is the best athlete that I’ve ever seen.”

זהו מייקל. לא יכול לסבול להיות המפסיד. אני מנסה לחשוב כיצד הוא היה נירדם אחרי הפסדים, והיו לו כמה כאלה בקריירה.

4. לוקה דונצ'יק (34 נק' בהפסד לסלטיקס) מחקה את מייקל כשבתכניתו (כנראה) להיות 'מייקל ג'ורדן הלבן'

(את התנועה הזאת בדיוק עשה מייקל עם השלשות שלו שניכנסו ללא החטאה בסידרת גמר הפלייאוף נגד פורטלנד!)

5. ג'יימס וייסמן – בחירת הדראפט ה-1 לדעת רבים (וחבל שרק השם נשמע משלנו) – הוכרז כ-INELIGIBLE ע"י ה-NCAA, ואז שופט בית משפט מחוזי הכריז עליו כ-"כשר לשחק"

ג'יימס וייסמן הוא 2.16 מ', 109 ק"ג, סנטר לגיטימי ולא PF כמו זאיון ויליאמסון שלדעתי יהיה בחירת דראפט ראשונה בעונה הבאה, אבל תעזור לו מאד עונת מכללה בממפיס יונטיברסיטי. ממפיס יוניברסיטי 'טייגרס', שמאמנה הוא לא אחר מפני הרדאוויי איבדה את וייסמן כשה-NCAA הכריזה עליו כ-INELIGIBLE אחרי שה-NCAA מצאה – הסיפור לא ניגמר – שמשפחתו של וייסמן עברה מנשוויל, טנסי, לממפיס, טנסי, אחרי שפני הרדאווי קיבל את משרת המאמן בממפיס יוניברסיטי, ווייסמן הצהיר שהוא חותם בממפיס, ולא קנטקי (ואחרות) שהציעה לו מילגה.

ה-NCAA טוענת שהרדאוויי נתן למשפחה $11,500 לעבור מנשוויל לממפיס, כך שהוא יסיים שם את שנת הסניור שלו בתיכון. אם הסיפור יסתבר כאמיתי – פני הרדאוויי יהיה בצרה גדולה מאד. אגיד זאת במילים מתאימות יותר: DEEP SHIT.

שופט מחוזי במחוז 'שלבי 'הירשה לוייסמן לשחק ביום ששי נגד אוניברסיטת אילינוי-שיקגו בטענה של 'חפים מפשע', והוא סיים עם 17 נק', 9 ריב', ו-5 חסימות.

הסיפור כמובן כולו לפנינו.

במשחק עצמו הוא – וייסמן – נראה כמו שור מעופף.

Penny Hardaway on James Wiseman: “He will continue to play.”

— John Martin (@JohnMartin929) November 9, 2019

STAY TUNED

6. טייריס מקסי מקנטקי נראה כדבר הבא במכללות

האם יש לנו ג'ה מוראנט חדש?

טייריס מקסי, פוינט גארד בגובה 1.91 מ' מגרלנד, טכסס, שהוא פרשמן מקנטקי, לא רק נראה כג'ה מוראנט. הוא גם נראה כשחקן מאותה שטנצה ואולי אפילו באותה רמה. גם הוא, כמו וייסמן, נראה כ'דבר הבא'.

במשחק פתיחת העונה נגד מישיגן סטייט, קסיוס וינסטון הקטין ל-2 כשקבר ONE AND ONE עם דקה לסיום (קסיוס וינסטון הוא שחקן כלבבי ואיני מבין כיצד NBA מוק דראפט שם אותו מס' 41. אבדיה 6, והוא 41? בדיחה! וינסטון הוא לוטרי פיק על בטוח!).

נשארה דקה לסיום.

אחרי שמקסי הרג כמה שניות מהשעון, הפרשמן ניסה לחדור מהאמצע כפי שעשה כל הערב נגד ההגנה של הספרטנים. כשכל העיניים מרוכזות על הקלעי מס' 1 של המשחק והשחקן הטוב ביותר בו, גם עיני ההגנה של מישיגן סטייט רוכזו בו, והאמצע ניסגר הרמטית.

הוא עתה מסתובב שנים וחצי מטרים מהקשת של המכללות וארון הנרי מהספרטנס נותן לו להסתובב שם. מה פרשמן בן 18 יכול לעשות ממרחק שהוא מטר וחצי רחוק מקשת ה-NBA?

מה? הוא יכול בקור-רוח מטרף ממש לילדון כמוהו לקבור אותה ממרחק אסור. סוווווששששש!!!

כל המדיסון סקוור גארדן קיפץ ממקומו כאחד. אוהדי הניקס שבהם ייחלו לאחד כמוהו.

7. על קול אנטוני כבר כתבתי; השחקן מצפון קרולינה שייבחר 1-3 הצדיק כל מילה במשחק הראשון!

קול אנטוני יושב בין שלושת הנבחרים הראשונים כמעט בכל מוק דראפט. הוא בנו של גרג אנטוני מהניקס, דומה לאב מאד עם הבדל אחד: הוא הרבה יותר טוב משהיה האבא.

הוא אחד מהסקוררים המסוכנים מכולם. כבר במשחק הראשון של צפון קרולינה הוא שם 34 עם 11 קטיפות ו-5 אסיסטים ב-12 מ-24, כולל 6 מ-11 מהטריי, נגד הקבוצה הטובה מאד של נוטר-דאם.

הפוינט גארד הזה הוא סנסציה ממש. מין קומבינציה של דמיאן לילארד וקיירי אירוינג. הוא קלעי מצויין – נפלא – מה-3, ויש לו עלייה וורטיקלית מהירה ביותר כשבכל חדירה הוא מנתר ושם כדור בסל עוד לפני שלמגן שלו מגיעה הפקודה למוח לנתר.

זאת רק התחלה.

(רגע, מי אמר שזהו דראפט חלש? שימון?)

8. שימו לב שבמשחק הנצחון של יוסטון על ניו אורלינס הלילה, כ-ל שחקני החמישייה של יוסטון היו במינוס, וכ-ל שחקני הספסל בפלוס. מעניין אם זה קרה מתי שהוא לפני כן!

9. היום לפני 55 שנה: בוב פטיט הראשון לצבור 20,000 נק' ב-NBA

בוב פטיט מסנט-לואטיס האוקס, אחד מגדולי הפאור-פורוורדים בתולדות ה-NBA (והשחקן שאני כנראה הישראלי היחיד שראה אותו משחק) שפך הערב 29 נק' על הסינסינטי רויאלס ואוסקאר (BIG O) רוברטסון. הוא פרש בסוף אותה עונה עם 20,880 נק', מספר המעמידו היום מס' 23 בין כל הקלעים הגדולים.

מה זה הערצתי אותו בזמנו!